"תהליך הזכרות"
אני אוהבת לקרוא למה שאני עושה "תהליך הזכרות". אני מאמינה גדולה בזה שהכל נמצא בתוכנו. הידיעות, התשוקות, העוצמות והדברים המיוחדים רק לנו ("קידוד עוצמות גנטי" מיוחד רק לנו). לפעמים צריך לנקות קצת מסביב כדי להיזכר ולהתחיל לנוע בכיוון שנכון ומתאים לנו.
אני מאוד אוהבת להשתמש בזכרונות ילדות. יש שם משהו קסום לדעתי. זכרונות הילדות שלנו הם שער לעולם שלנו. העולם שהתחלנו לייצר לעצמנו כילדים. נוכל לזהות שם מסקנות שלנו על העולם, אמונות שלנו על העולם ומקורות לכל מני דברים שאנחנו סוחבים איתנו היום (אבל לא בשביל זה התכנסנו :)). יש שם עוד משהו חשוב מאוד שעליו אני אוהבת להתמקד. יש שם את ה"אני" המזוקק שלנו. יש שם את העוצמות שלנו שאיתן הגענו לעולם הזה, יש שם אהבות שלנו, תשוקות שלנו והמון טוב שאותו לפעמים אנחנו שוכחות.
היום נזכרתי ברגע כזה מפעם, שתמיד שמתי את הדגש על הפחות טוב שקרה בו, אחרי שנתתי לזה להיות קצת שאלתי את עצמי מה כן היה טוב שם, מה יש בי שהבאתי אז לעולם שלי שאני יכולה לעשות בו שימוש גם היום? התשובה הרגיע אותי וליטפה את הזיכרון. היא גם הזכירה לי שכל מה שהיה אז עשה אותי מה שאני היום.