סימני שאלה
הם צצים מידי פעם מתיישבים על קצה המחשבה ומבקשים לעצור רק לרגע להתבונן. להתבונן על מה שיש או על מה שאין, על מה שהיה ונעלם על מה שמעולם לא נכח. מבקשים להביט בעיניים אחרות עלינו - על מה שמניע אותנו, על מה שעוצר מבעדנו להיות.
לפעמים נקשיב לסימני השאלה ולעיתים קרובות, נדחק אותם הצידה ונמשיך בשגרת היומיום. נגיד לעצמנו שזה לא הזמן ומה זה השטויות האלה, נמצא תירוצים רבים ללמה לא לגעת בזה עכשיו או בכלל ולמה אני בכלל מרשה לעצמי את הפריבילגיה הזאת של לשאול את עצמי שאלות על חיי, על הבחירות שלי.
סימני השאלה היו חלק נכבד מחיי, הם העירו אותי משנתי ועוררו אותי לתהות לגבי מקומות בהם לא הייתי שלמה בחיי. בזכות אותו ספק ובעקבותיו ההתעקשות לקבל תשובות מעצמי, מצאתי מקום שלם יותר, נכון יותר עבורי בחיי המקצועיים, בו אני בוחרת לעשות את מה שאני טובה בו ומה שעושה לי טוב.
החיים שלנו רצופים בהחלטות ובחירות. חלקן בכלל לא מרגישות כמו בחירה, אלא יותר כמציאות בלתי רצויה שנכפתה עלינו ובתוכה אנחנו מקיימים את חיינו. להרבה מאתנו סימני השאלה צצים ועולים בתחומי חיים שונים כמו קריירה, זוגיות, מערכות יחסים ועוד' ומבקשים שנתבונן. כשנסכים להתבונן ולספק לעצמנו תשובות באופן מודע, אנחנו למעשה בוחרים באמת ונכונים לשלם גם את המחירים של הבחירה שלנו.
כשנסכים לחיות חיים מתוך בחירה הכל ייראה וירגיש אחרת. לקיחת אחריות על חיינו תהיה אוטומטית ותחושת הקורבנות, שכולנו מכירים היטב, תתפוגג כשלא יהיה לה יותר במה להיאחז בתוכנו. לחיות חיים מודעים מתוך אחריות אישית ובחירה יאפשרו לנו לממש את הפוטנציאל של מה שאנחנו ומה שנועדנו להיות כאן.
